המלט למען צדק טבעי 

"המלט" למען צדק טבעי

חובתו העליונה של השלטון הדמוקרטי היא לא לפגוע באזרח.
כל פגיעה של השלטון בחופש ובקניין חייבת להיות בהתאם לנזק שנגרם ,ובאופן שוויוני.

עשיית הצדק מבוססת על האמת הניתנת להוכחה ולא על סמך שום דבר אחר.

הצדק הטבעי מבוסס על טבעו האמיתי של היצור האנושי.

הסיבות לנחיצות השינוי בתעשיית הצדק:

1. מורכבות החיים בחברת שפע דמוקרטית.המוח האנושי אינו בנוי למורכבות כזאת.

2. בירוקרטיה גדלה והולכת ודרישות חוקיות בכל תחומי החיים גורמת לאנשים רבים להיחשב עבריינים רשויות השלטון מתייחסות לאזרחים    
    כאל עבריינים בכוונה תחילה, מאיימות ועושקות  ללא פרופורציה לעבירה .

    התוצאה היא רגשות עזים של כעס וניכור מצד אזרחים רבים, כלפי השלטון שאמור להגן ולהיטיב עמם.אזרחים מרגישים קורבנות.

3. התערבות גוברת של החוק בחיי המשפחה וחינוך הילדים,ערעור הסמכות ההורית.

    מעורבות זו במשפחה גורמת לעיתים לנזקים נוספים, לקורבנות של תוקפנות במשפחה.

    רוב מוחלט כתוצאה של מקרי התוקפנות בתוך המשפחה לא מדווח ולא מטופל בגלל החשש מהנזק שיגרם למשפחה  ממעורבות החוק

4. הורים מבולבלים שלעיתים אינם יודעים כיצד לחנך.

5. ריבוי מקרי הגירושין בחברה המודרנית.

6. מערכות חינוכיות וטיפוליות (כמו שיטות הטיפול למיניהן) לא פיתחו עדיין אמצעים טובים לחינוך 

    ילדים עם קשיי התנהגות.

7. שיתוף הפעולה בין ההורים ומערכת החינוך הוא חלקי בלבד ולכן יש קושי בפתרון יסודי של בעיות  התנהגותיות קשות.

8. אין תיאום מספק בין המערכות החינוכית, הרפואית, הקהילתית ומערכת החוק.

    יש מקרים שרק שיתוף כזה יכול להביא לשינוי.

    חוקים הבאים להגן על ילדים, פוגעים בהם בפועל.

    חשיפה רבה לגירויים  מיניים מגיל צעיר.

א. מטרות האגודה:

1. עזרה לאנשים שנפגעו מהשלטון בכל תחומי החיים, חינוך טיפול, רווחה בריאות, כספים ועוד....

2. גישור וטיפול בפוגעים ובנפגעים.

    מטרת הגישור היא הפסקת הפגיעה באופן מידי, מניעת פגיעה נוספת בקורבן ובאחרים ופיצוי לקורבן.    

    (בעיקר במשפחה)

3. שינוי דרכי פעולה של רשויות שלטוניות המיישמות את החוק, באופן הפוגע באזרחים.

4. שינויים ממוקדים במערכת החינוך והטיפול.

ב. דוגמאות לשינויים מוצעים:

1. אכיפת טיפול במקום ענישה, בעיקר בפגיעות בתוך המשפחה .

2. זוג שיש לו ילדים ומתכוון להתגרש, יחויב בקבלת יעוץ מקצועי לגבי הילדים.

3. הורים שילדם מגלה התנהגות מסוכנת או אלימה, יחויבו בקבלת יעוץ מקצועי עד שהבעיה נפתרת.

4. מניעת ענישה הפוגעת בקורבן פעם שנייה, בעקבות הענשה של מי שתקף אותו (למשל כשהתוקף הוא 

    בן משפחה).

5. הגבלה והפחתה בגובה הריביות או הקנסות או הוצאות הגבייה שהרשות רשאית להטיל על האזרח.

6. בניית מערכת מתווכת וידידותית בין האזרח לגופים שלטוניים.

7. הפחתה וחנינה כללית בקנסות תעבורה, חריגות בניה ורישוי מזעריים, לאזרחים פרטיים.

    פתיחת דף חדש ביחסים שבין האזרח לרשויות.

ג. אירועים לדוגמא בתחום הכספים:

1. המקרה של שלומי שאחיו זייף חתימה שלו על ערבות לבנק והוא חויב בתשלום החוב.

    שבע שנים רודפים אותו, מעקלים לו את חשבונות הבנק והוא אינו יכול לעבוד.

    חובו תפח משבעים אלף ש"ח ל- 300 אלף ש"ח.

    לא נותנים לו אפשרות לערער על גזר הדין כי חלה התיישנות.

2. קנס מקורי על חניה שלא כחוק בבני ברק בגובה 70 ש"ח הופך לנזק של 2,500 ש"ח לאחר שנתיים החוב 

    תפח ל- 400 ש"ח ובתוספת הוצאות פתיחת תיק בהוצאה לפועל, הגיע ל- 700 ש"ח המעקלים לוקחים 

    טלוויזיה ששווייה 1,500 ש"ח, מוכרים אותה ומפחיתים מהחוב 300 ש"ח ומוסיפים לחוב דמי טיפול 

    ואחסנה בסך 600 ש"ח.

    סך הנזק לאזרח הוא 2500 ש"ח .

בתחום היחסים במשפחה : אזרחים שנעזרו ב"המלט" העמותה למען צדק טבעי

1. רשויות הרווחה בבאר שבע דרשו להשאיר ילד בן 11 בפנימייה טיפולית  וסרבו להורים שרצו לגדלו 

    בביתם.

    הילד עבר אבחון פסיכיאטרי ופסיכולוגי מטעם הרשות.

   קבוצת מצט הגישה חוות דעת נגדית, יעצה להורים  כיצד לפעול.

   תוצאה-הרשות שינתה דעתה, הילד חזר להוריו, גדל עם משפחתו ומתפקד נהדר, ללא תרופות.

2. רשויות הרווחה בתל אביב דרשו להוציא שלושה ילדים מחוץ לביתו להעניק להם טיפול פסיכולוגי 

    אינטנסיבי באשמה שהאם לא מנעה פגיעה בילדים.

    הילדים עברו אבחון פסיכולוגי מטעם הרשות.

    מצט נתנה חוות דעת נגדית, ייעצה להורים, טיפלה בילדים:

    תוצאה – השופטת קיבלה את חוות הדעת שלי, הילדים נשארו בבית מתפקדים היטב.

3. עירית ת"א סירבה להעביר נער בן 14 מחינוך מיוחד לחינוך רגיל, מצט נתנה חוות דעת נגדית-

    תוצאה –ועדת ערער של משרד החינוך קיבלה את הערעור והילד לומד בחינוך רגיל ובהצלחה.

4. נער בן 14 שהיה בחינוך מיוחד מתל אביב, סרב ללכת לבית הספר שהעירייה קבעה לו הנער

    נשאר שבועיים בבית.

    מצט נתנה חוות דעת, ולאחר הופעה בוועדה בעירייה התוצאה הייתה שהנער הולך לתיכון שאותו הוא   

    ביקש מלכתחילה.

5. נערה בת   שקיימה יחסי מין עם מורה בבית ספרה סירבה להגיע לבתי הספר ודרשה שהמורה לא  

    יוענש.

    העירייה, משרד החינוך והמנהל רצו לסלק את מורה באופן מיידי.

    נתתי חוות דעת והופעתי בפני הוועדה .

    התוצאה: הענשת המורה נדחתה לסיום שנת הלימודים התלמידה חזרה ללמוד בבית הספר  

    וסיימה את הלימודים בהצלחה.

מקרים נוספים שלא הגיעו לטיפולינו ומצביעים על היקף וחומרת 

הפגיעות של המערכות השלטוניות  באזרחים: 

א.      אישה נשואה מואשמת בכך שלא מנעה פגיעה בילדיה הקטנים, חשפה אותם לאלימות וכך שראו כיצד היא מקיימת יחסי מין עם המאהב שלה (לא ידוע מי התלונן).

ב.       האישה מורחקת מיד מהבית בצו ומנותקת מילדיה,למשך חצי שנה. שלושת הילדים עוברים אבחון פסיכולוגי המסתיים בהמלצה להוציא שני ילדים מהבית.האבחון נעשה בלי שראו את ההורים.(ההורים מתפקדים, בית מסודר, אבא עובד כפועל, אין אלימות, יש אהבה ודאגה לילדים כל הזמן).

 ההורים   מתפייסים ביניהם, לוקחים עורך דין ומבקשים חוות דעת נגדית, הרבה פסיכולוגים מסרבים לתת חוות דעת מנוגדת.

אני כפסיכולוג   עושה זאת (למרות סירוב המכון שעשה את הבדיקות הפסיכולוגיות לשתף איתי פעולה ולהעביר לי את חומר הגלם שעליו התבססו לצורך חוות הדעת שלהם) בודק את הילדים וההורים ומציג חוות דעת נגדית שאומרת לא להוציא את הילדים מהבית ולהמשיך את  הטיפול הנחוץ למשפחה. לאחר מספר חודשי יעוץ, ההורים מבקשים מבית המשפט להפסיק את צו ההשגחה עליהם, הרווחה מסרבת והצו ממשיך.

לא מוגש כתב אישום נגד האימא, מתברר שלא היה אמת בתלונה נגדה.

לדעתי המשפחה מתפקדת היטב מצב הילדים טוב ואין שום סיבה להוציא אותם מהבית .

(גם על   סמך דוחות מבתי הספר).

תוצאה: משפחה במשבר, הורים כועסים על האשמות נגדם והנזק הכספי של 30,000 ש"ח, שנגרם להם. הכעס מופנה כלפי עובדי הרווחה שאמורים לעזור להם.

תוצאה נוספת ברמה חברתית היא שהאוכלוסייה החלשה נפגעת יותר מאשר החזקה.

1. ילדה בת 9, מתלוננת בפני הוריה על כך ששרת בית הספר נגע בה.
2. השרת אדם מבוגר, אב בעצמו, נעצר בבושת פנים, הוא נחקר, מושעה מעבודתו ולבסוף משוחרר ללא אישום, הילדה מגיעה לטיפול פסיכולוגי, המטפלים משוכנעים לפי הציורים ולפי הפרופיל האישיותי שלה שאביה מתעלל בה מינית, אך אין לכך הוכחה. הילדה לא אומרת שום דבר במפורש. הטיפול מופסק והילדה נשארת בבית. 

    המטפלים מתוסכלים ובטוחים שההתעללות בה נמשכת ללא אפשרות חוקית למנוע אותה.

    תוצאה: שרת בית הספר - אזרח חף מפשע הושפל, התבזה וניזוק כספית.

    ההתעללות המינית בילדה נמשכת.

    המתעלל הלא ידוע ממשיך במעשיו ואולי מזיק גם לאחרים .

א.      ילד וילדה בגיל 14 מקיימים יחסי מין בהסכמה.

ב.       לפי החוק שניהם עבריינים. העניין נודע לאחר שהילד דחה את הילדה וסירב להיות איתה. הילדה סיפרה על כך ליועצת בית הספר וזו עירבה, כמתחייב, את רשויות החוק.

ג.        פה התחילה הענישה ונפסק הטיפול בילדים. הילד מואשם באונס ונפתח לו תיק פלילי.

    הילד מורחק מבית הספר, לא מקבל טיפול ועלול להמשיך במעשיו בבית ספר אחר.

    הילדה נמצאת במשבר ובחרדה, המשפחה מתערערת ומאשימה את כולם.

    מעמדה החברתי של הילדה בבית הספר מתערער,ילדים דוחים אותה והיא מצטערת שהעלתה את   

    הנושא ולא פתרה אותו בצורה אחרת. היא נשלחת לטיפול פסיכולוגי פרטי.

1. משפחה בה היחסים בין ההורים מעורערים.
2. האב חלש, האם חזקה, שתי הבנות הבוגרות מאשימות את האב באלימות פיזית נגדן, האב מכחיש.
3. האב מורחק מן הבית לשבועיים ומחכה למשפטו.
4. הילד בן 13 מפסיק ללכת לבית הספר, ההורים נשפטים על אי מילוי חוק חינוך חובה. הילדות סוחטות את האב מקללות ודורשות כספים תוך איום בפניה למשטרה.
5. האב המפוחד לא זוכה לגבוי של האם.
6. הורים לא  משתפים פעולה עם המטפלים והרשויות.

התוצאה: לא ברור להורים ולילדים כיצד אפשר לתקן את מערכת היחסים בתוך המשפחה.

העונש שיוטל על האב רק יגביר את המתחים והכעסים בתוכה.

המשפחה מתפרקת, בסוף התהליך כולם יצאו פגועים וסביר להניח שהילד יישאר נכה רגשית ותפקודית.

1. אב מואשם שהכה את בתו בת ה-5,
2. הגננת ראתה סימן אדום על גבה.
3. האב מוזמן לחקירה ומתנהל משפט נגדו, האב כועס על המערכת, כועס על הבת ומתרחק ממנה כדי לא להיפגע שוב.

    תוצאה: נזק כספי למשפחה: כעסים לא פתורים בין ההורים לילדה, קלקול היחסים במשפחה.

1. סטודנטית לפסיכולוגיה בת 28 שעובדת במסירות כעוזרת לנכים מואשמת בקיום יחסי מין עם קטין.
2. היא נעצרת, מבלה במעצר בשישי- שבת   ומפוטרת מעבודתה.
3. היא ומשפחתה נכנסים למשבר, היא אינה מתפקדת ונאלצת להפסיק את לימודיה.
4. המשטרה מיידעת את העיתונאים והיא מצולמת כפותה באזיקים.
5. על פי החוק הא לא עברה שום עבירה ובכל זאת העיתונות רוצה לפרסם את שמה והיא מבקשת צו אישור פרסום.

התוצאה: נזק כלכלי ונפשי למשפחה והאישה הצעירה במשבר ,מפסיקה ללמוד ולא מתפקדת.

הקטין ניזוק עצמו מהפרסום ומרגשי האשמה כלפי הצעירה שעזרה לו ותמכה בו.

.      מיסד האגודה - טובי פלד -פסיכולוג טוב